אנרגיה מתחדשת – לפני קרוב לשנה פרסם המשרד לאיכות הסביבה דוח היערכות לשינויי אקלים המכיל תחזיות קודרות לגבי התחממות האזור, ירידה במשקעים ועליה בצריכה בחשמל בשל הצורך לקרר את עצמנו כתוצאה מכך. כמו כן, בדוח נכתב על הצורך הרב בהסברה וחינוך, אך כל זה אינו מספיק. אם ימשך השימוש באנרגיות מתכלות ולא באנרגיות מתחדשות, אנו עלולים למצוא עצמנו בעתיד הקרוב בגיהינום סביבתי. הדרך להפחתת גזי החממה יהיה חייב לעבור ביישום נרחב של אמצעים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת.

אנרגיה מתחדשת היא מושג טרנדי שלאחרונה שמשתמשים בו בכל הזדמנות, אך מה הוא בעצם אומר? אנרגיה מתחדשת היא למעשה אנרגיה המופקת מתהליכים בטבע שאינם מתכלים אלא מתמשכים, גם כשרותמים את האנרגיה האצורה בהם. הפקתה של אנרגיה מתחדשת אינה מכלה את המשאבים שמהם היא מופקת, כמו דלקי המאובנים כיום.

כיום, מייצרת האנושות 85% מתצרוכת האנרגיה שלה מדלקי מאובנים אשר מופקים מבטן האדמה. דלקי נפט ופחם מספקים את מקור האנרגיה העיקרי  והם אינם אנרגיה שמתחדשת. דלקים אלו הינם מחצבים שמתכלים במהרה בכדור הארץ, והתחזיות רק מנבאות את התגברות התהליך. ככל שהמצבורים מתדלדלים, נדרשת אנרגיה רבה יותר להפקתם (חציבה לעומק רב יותר, לדוגמא), איכותם יורדת ובכך פליטת גזי החממה מתגברת והמעגל ממשיך.

קצת נתונים על החלופות שמציאה האנרגיה המתחדשת כיום: שריפת ביומסה (הפיכת אשפה למקור אנרגיה) מספקת 4% מהצריכה העולמית. אנרגיה מתחדשת מתחנות הידראוליות (אנרגיה המופקת מכוח זרימת המים) מספקות 3%, ואילו כל שאר מקורות האנרגיה המתחדשים (סולארי, רוח, אנרגיה גיאותרמית ודלקים ביולוגיים) מספקים פחות מאחוז מהתצרוכת העולמית.

למרות כל  זאת, בעולם, תחום ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות כתחליף לדלקי מאובנים התקדם מאוד בשנים האחרונות. הפקתה של אנרגיה מתחדשת עדיין יותר יקר מהחלופה המתכלה ולכן מדינות רבות בחרו לתת תמריצים כלכליים ככלי לעידוד של פיתוח וייצור של מקורות אנרגיה מתחדשת וחשמל מאנרגיות מתחדשות. התמריצים כוללים התחייבות לקניית חשמל מאנרגיה מתחדשת בתעריפים גבוהים משמעותית והענקת סובסידיות למפעלים שיעשו זאת.

בישראל לצערנו, תחום התמריצים לייצור אנרגיות מתחדשות עדיין מדשדש. למרות חקיקה מעודדת ייצור חשמל סולארי שנתקבלה ביולי 2008, דחתה בכנסת לפני כחודש את חוק האנרגיה המתחדשת שהוגש ע”י ארגון גרינפיס. חוק האנרגיה המתחדשת מציב יעד מינימום ליישום אנרגיה מתחדשת בהיקף של לפחות 20% מהצריכה הכללית בישראל עד שנת 2030. במקביל פרסם הארגון דו”ח מקיף על כדאיותה הכלכלית בשימוש בחשמל מאנרגיות מתחדשות (סולארית, רוח, ביומסה) בשוק הישראלי. ממצאי הדו”ח מראים כי יישום נרחב של אנרגיה מתחדשת בישראל יניב למשק  10 מיליארד שקל לפחות ו 5500 מקומות עבודה חדשים, רובם בפריפריה.

בחודש אוקטובר הקרוב (7-18.10.09) תתקיים ועידת האקלים העולמית בקופנהגן שתדון בין היתר ביישום אנרגיות מתחדשות בעולם. ועידה זו היא המשכה של ועידת קיוטו, שההסכם שנחתם בה עומד לפוג בשנת 2012. בוועידה הקרובה  תקבל ישראל לראשונה מעמד של מדינה מפותחת ותתחייב להפחית ב 25-40% את פליטת גזי החממה בין השנים 2012-2020. הדרך לכך חייבת לעבור ביישום נרחב של אנרגיות מתחדשות. האם ישראל של היום תוכל לעמוד ביעד זה? הצעדים כיום הם קטנים ולא מספקים, אך אנחנו תקווה כי הועידה הקרובה תדחוף את התהליך החקיקתי ואת השוק הצרכני לשימוש נרחב באנרגיות מתחדשות.

אנרגיה מתחדשת – לפני קרוב לשנה פרסם המשרד לאיכות הסביבה דוח היערכות לשינויי אקלים המכיל תחזיות קודרות לגבי התחממות האזור, ירידה במשקעים ועליה בצריכה בחשמל בשל הצורך לקרר את עצמנו כתוצאה מכך. כמו כן, בדוח נכתב על הצורך הרב בהסברה וחינוך, אך כל זה אינו מספיק. אם ימשך השימוש באנרגיות מתכלות ולא באנרגיות מתחדשות, אנו עלולים למצוא עצמנו בעתיד הקרוב בגיהינום סביבתי. הדרך להפחתת גזי החממה יהיה חייב לעבור ביישום נרחב של אמצעים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת.

אנרגיה מתחדשת היא מושג טרנדי שלאחרונה שמשתמשים בו בכל הזדמנות, אך מה הוא בעצם אומר? אנרגיה מתחדשת היא למעשה אנרגיה המופקת מתהליכים בטבע שאינם מתכלים אלא מתמשכים, גם כשרותמים את האנרגיה האצורה בהם. הפקתה של אנרגיה מתחדשת אינה מכלה את המשאבים שמהם היא מופקת, כמו דלקי המאובנים כיום.

כיום, מייצרת האנושות 85% מתצרוכת האנרגיה שלה מדלקי מאובנים אשר מופקים מבטן האדמה. דלקי נפט ופחם מספקים את מקור האנרגיה העיקרי  והם אינם אנרגיה שמתחדשת. דלקים אלו הינם מחצבים שמתכלים במהרה בכדור הארץ, והתחזיות רק מנבאות את התגברות התהליך. ככל שהמצבורים מתדלדלים, נדרשת אנרגיה רבה יותר להפקתם (חציבה לעומק רב יותר, לדוגמא), איכותם יורדת ובכך פליטת גזי החממה מתגברת והמעגל ממשיך.

קצת נתונים על החלופות שמציאה האנרגיה המתחדשת כיום: שריפת ביומסה (הפיכת אשפה למקור אנרגיה) מספקת 4% מהצריכה העולמית. אנרגיה מתחדשת מתחנות הידראוליות (אנרגיה המופקת מכוח זרימת המים) מספקות 3%, ואילו כל שאר מקורות האנרגיה המתחדשים (סולארי, רוח, אנרגיה גיאותרמית ודלקים ביולוגיים) מספקים פחות מאחוז מהתצרוכת העולמית.

למרות כל  זאת, בעולם, תחום ייצור חשמל סולארי מאנרגיות מתחדשות כתחליף לדלקי מאובנים התקדם מאוד בשנים האחרונות. הפקתה של אנרגיה מתחדשת עדיין יותר יקר מהחלופה המתכלה ולכן מדינות רבות בחרו לתת תמריצים כלכליים ככלי לעידוד של פיתוח וייצור של מקורות אנרגיה מתחדשת וחשמל מאנרגיות מתחדשות. התמריצים כוללים התחייבות לקניית חשמל מאנרגיה מתחדשת בתעריפים גבוהים משמעותית והענקת סובסידיות למפעלים שיעשו זאת.

חוק האנרגיה המתחדשת מציב יעד מינימום ליישום אנרגיה מתחדשת בהיקף של לפחות 20% מהצריכה הכללית בישראל עד שנת 2030. במקביל פרסם הארגון דו”ח מקיף על כדאיותה הכלכלית בשימוש בחשמל מאנרגיות מתחדשות (סולארית, רוח, ביומסה) בשוק הישראלי. ממצאי הדו”ח מראים כי יישום נרחב של אנרגיה מתחדשת בישראל יניב למשק  10 מיליארד שקל לפחות ו 5500 מקומות עבודה חדשים, רובם בפריפריה.

בחודש אוקטובר הקרוב (7-18.10.09) תתקיים ועידת האקלים העולמית בקופנהגן שתדון בין היתר ביישום אנרגיות מתחדשות בעולם. ועידה זו היא המשכה של ועידת קיוטו, שההסכם שנחתם בה עומד לפוג בשנת 2012. בוועידה הקרובה  תקבל ישראל לראשונה מעמד של מדינה מפותחת ותתחייב להפחית ב 25-40% את פליטת גזי החממה בין השנים 2012-2020. הדרך לכך חייבת לעבור ביישום נרחב של אנרגיות מתחדשות. האם ישראל של היום תוכל לעמוד ביעד זה? הצעדים כיום הם קטנים ולא מספקים, אך אנחנו תקווה כי הועידה הקרובה תדחוף את התהליך החקיקתי ואת השוק הצרכני לשימוש נרחב באנרגיות מתחדשות.