רשת החשמל בישראל פרוסה מצפון עד דרום ומספקת חשמל לתושבי המדינה. חשמל שמיוצר ברובו משריפה של דלקים מאובנים ונפט מספק את האנרגיה והאור לתושבי המדינה. מהלך שתפס תאוצה בשנת 2009 ועתיד להמשיך גם בשנת 2010 הוא הייצור הגובר של אנרגיה סולארית על ידי יצרנים פרטיים או מסחריים.
עתידם של רשת החשמל בישראל ושוק האנרגיה, תלויים ביכולת הייצור של האנרגיה הסולארית וביכולת של המדינה לתמוך ולסבסד מערכות אנרגיה סולארית, ולתקן את מחיר החשמל ללקוח.
כשמדברים על רשת חשמל ארצית, מדובר על מאות קילומטרים של חוטי חשמל, עשרות אלפי עמודים ותחנות ממסר ועל מיליוני רכיבים משנאים בגדלים שונים ועד קופסאות חשמל ויחידות של מונה חשמל הנמצאים בבתים הפרטיים. אחד היתרונות הגדולים ביכולת ייצור חשמל מבוזרת, כלומר רשת החשמל פרוסה בין מוקדי ייצור קטנים, זה החיסכון בהולכה רבה של בחשמל וחיסכון בעוצמת הזרם שהולכת לאיבוד בגלל ההובלה הארוכה.
יצרני החשמל הסולארי מעוניינים להזרים את החשמל הירוק שהם מייצרים לרשת החשמל מהסיבה הפשוטה שזה שווה להם כסף, הרבה כסף. כיום חברת החשמל משלמת כשני שקלים עבור כל קילו וואט שיצרן חשמל סולארי מזרים לרשת החשמל שלה ומוכנה לשלם סכומים דומים גם בעתיד. הסיבה היא כלכלית טהורה, שווה לחברת החשמל לקבל חשמל ירוק לרשת החשמל שלה ולהרוויח את העלות מתוך החיסכון בתשתית לאורך קילומטרים. בשפה פשוטה, שווה לחברת החשמל שבנס ציונה ייצרו חשמל סולארי ויחברו את המערכת הסולארית לרשת החשמל הארצית, מאשר להזרים את החשמל המיוצר באשקלון, לאורך קילומטרים רבים עד לנס ציונה.
הגורם המעקב של הפתרונות הסולאריים, יכול כמובן גם להיות הגורם המזרז והוא ממשלת ישראל. בהעדר רפורמה מעמיקה והחלטות ירוקות נטו, יהיה קשה לקדם את הפתרונות הסולאריים ויהיה קשה להבין איך רשת חשמל ארצית תספק חשמל ליותר ויותר אזרחים כל שנה. מקורות אנרגיה מתחדשת קיימים בישראל, הגדול והזמין ביותר הוא אנרגית השמש – חובה עלינו בתור אזרחים לקדם ולהחליט שהכיוון הוא אנרגיה סולארית לטובת משק החשמל בישראל.
גם באירופה ובארצות הברית, רשתות חשמל מרומיות ואזוריות נתמכות על ידי יצרני חשמל פרטיים ומסחריים, אם בגז, באנרגית השמש או על ידי טורבינות רוח.
